ג. פיתוח מיתוסים מכונני זהות קורבנית

אחד המאפיינים המשותפים לכל קהילות הקורבן שהוצגו לעיל הוא הצורך בגיוס מיתוס – סיפור טראומתי כמקור לכינון הזהות הקורבנית . הצגת הטראומה כדבר מופשט פוגמת בעוצמת הסבל הקורבני ומקהה אותו , ולכן יש צורך לגייס סיפור ולהעצימו , כמיתוס שסביבו אפשר להקנות הד מוחשי להוויה הקורבנית . אניטה שפירא תיארה את " חוק הברזל של פיחות העבר " , האומר : " ככל שהחדשות על העבר גרועות יותר , כן גוברת הנטייה להאמין בהן " . דומה שחוק זה הולם את הדינמיקה של השיח הקורבני . אף על פי שכל מיתוס קורבני וייחודו הוא , ניתן להצביע על קווי דמיון בשימוש בסיפורים מגייסים אלה של קהילות קורבן . לצורך המחשה אציג בקצרה שלוש דוגמאות למיתוסים מסוג זה : מיתוס לטרון , מיתוס דרזדן ומיתוס הטבח במסגד דהמש בלוד . בכל המקרים הללו אפשר לציין שני רכיבים מרכזיים : האחד , שימוש בדרכי ייצוג ומבע שנועדו להעצים את תיאור הסבל ; והאחר , נטייה להעצים את גודל האסון ואת ממדיו . ” Dresden : A Real Holocaust ) 2 of 2 "( 203 ( באתר יוטיוב ) . ויש גם סרטונים רבים שעוסקים בכך ומציגים את אותן תמונות קשות מהפגזת דרזדן . 204 שפירא ( לעיל הערה , ( 7 עמ ' . 83...  To the book