פרק שביעי התגובה הציבורית על המגפה

מעולם לא ראיתים כה חו ] ו [ רים , כה מאמינים בסכנה המרחפת , מעולם לא ראיתים כה מבוהלים עד השגעון , עד הטמטום ... מבוא החברה היהודית בארץ עברה שינויים רבים מאז מגפת הכולרה ב . 1865 העיקריים בהם היו גידולם של מרכזי האוכלוסייה בירושלים וביפו וצמיחתן של שכונות חדשות . היישוב ביפו התאפיין בכך שבניגוד לערי הקודש לא נסמכה רוב אוכלוסייתו על כספי החלוקה ולחלקים בו היו קשרים רופפים בלבד לדת . התגובה הציבורית על המגפה העידה על העוצמה ועל הטיב של הקשרים התוך קהילתיים ואפיינה את המסגרות שבאמצעותן פעלה העזרה הציבורית . ב 1902 הייתה הקהילה הרפואית מאוחדת בקבלתה את התאוריה החיידקית ובראיית החיידק כגורם למחלת הכולרה . תגובת הציבור למגפה אפשרה לקבל מידע על המידה שבה התקבלה התאוריה החיידקית ועל פתיחותו לקבל תאוריות מדעיות כהסבר לתחלואה מגפתית — לעומת הסברים דתיים מוסריים שהיו כבדי משקל ב . 1865 ערביי הארץ היו נפגעיה העיקריים של מגפת הכולרה , ואופן התמודדותה של החברה הערבית עם המגפה הוא בעל חשיבות בהבנת התפתחותה של ראיית המחלה , קבלת תאוריות מדעיות ויחס לרופאים בתחילת המאה העשרים . שיעורי התמותה השוני...  To the book