פרק רביעי מהלך המגפה

מבוא מגפת הכולרה ב 1902 הייתה מגפת הכולרה הקשה ביותר אי פעם שעמה נאלצו להתמודד תושבי ארץ ישראל . מאז המגפה הקשה בשנת 1865 לא לקתה הארץ במגפות הכולרה למעט התפרצות בשנת , 1875 ומעטים היו תושבי הארץ שנתקלו במגפה בעבר . ב 1902 הגיעו למיצוי תהליכים ביישוב היהודי בארץ . בירושלים גברה תנועת היציאה מהחומות והקמת שכונות חדשות . ביפו גדלו השכונות היהודיות , ״נוה צדק״ ו״נוה שלום״ ובהן התגוררו מרבית יהודי העיר שעזבו את רחובותיה של יפו העתיקה בעשור האחרון של המאה ה . 19 התיישבות בני העלייה הראשונה , שהביאה לבניית צורת התיישבות חדשה בארץ — המושבות החקלאיות — עמדה להסתיים עם הקמתן של מושבות הגליל התחתון . המגפה שפקדה את הארץ בסתיו 1902 חוללה את אחד המשברים הבריאותיים הקשים ביותר בכל תקופת השלטון העות׳מאני בארץ . ראוי לציין כי הערבים שהיוו תשעים אחוז מכלל אוכלוסיית הארץ היו אלה שנפגעו באופן הקשה ביותר ממגפת הכולרה ; היישוב היהודי הצליח ברובו להישמר מסיכוני המגפה מלבד טבריה , שם היישוב היהודי נפגע באופן קשה מהמגפה . 1 בשנת 1875 פרצה מגפת כולרה ברחבי סוריה והתפשטה ללבנון ולצפון ארץ ישראל . צפת וטבריה...  To the book