|
|
מניתוח כלל הסיפורים אפשר ללמוד , כי המורות יצרו ביוזמתן תהליכי הערכה עצמית שכרוכים בוויסות עצמי של הלמידה , בתעדוף מטרות ויעדים , בבחירת דרכי למידה ובשינויים בעת הצורך על פי התרחשויות בשדה , נטיות ורצונות . עם זה משקל ניכר לא פחות יש גם להערכה החיצונית שמקורה במנהל ( כמו המנהלת של קלי ) , במפקח או במדריך ( כמו בסיפורה של מעיין ) , ואפילו להערכה ולהוקרה של אב כדמות משמעותית ( כמו בסיפוריהן של סאני וערין ) . הערכה על כל היבטיה , חיצונית או פנימית , מדידה מבחינה כמותית או מוסברת באופן איכותני , מעצבת או מסכמת , היא אבן דרך חשובה בעיצוב זהותו המקצועית של המורה המתפתח . יש בכוחה ובעוצמתה לקבוע ולנתח את כיווני התפתחותו , לייצר חיבה ללמידה או רתיעה ממנה , לאפשר צמיחה ולהשפיע על תוצאות התהליך בטווח הקצר ובטווח הארוך . מן הסיפורים עולה כי הערכה חיובית מותירה חותם עמוק בקרב המשתתפות גם כשמים רבים כבר זרמו בנהר . זאת ועוד , לעתים להערכה כוח להניע קדימה , כמו בסיפורה של ערין , שכבר בדמי ימיו של אביה שאפה לנהל בית ספר כדי לקבל את הוקרתו ולרצותו . בדומה להיבטים הקודמים , גם היבט זה נגע לכלל המעגלים ...
To the book |
|
|