משה שנר השואה , כמעט שבעים שנה לאחר התרחשותה , היא עדיין סוגיה אנושית פתוחה , ובני אדם מבקשים הסבר לביטוי העמוק והמקיף של הרוע האנושי שגרם לאובדנם של עשרות מיליוני בני אדם והמיט סבל וחורבן על העולם היהודי באירופה . אלי ויזל , ניצול מחנות הריכוז והמוות הגרמניים , מפנה את המבט לשאלה הנוקבת : מה אם כן , היה בו ביהודי שכה מהר , כה בנקל , נהיה לקרבן ? קראתי את כל ההסברים . אין בהם די , כולם כאחד . איך להעלות על הדעת את התהלוכות הדמומות שצעדו לעברי פי - פחת ? את המוני האדם שהניחו להוליכם שולל ? ואת הנידונים , שבקרונות החתומים ולפעמים על רציפי בירקנאו ממש , המשיכו שלא לראות כלום ? אינני מבין , אינני מבין גם את הרוצחים וגם את הקרבנות . ( ויזל , 115 : 1970 ) אין בידו של ויזל השגה מלאה של מאורעות השואה , לא מבחינת העם הגרמני ובעלי בריתו , שנהיו לרודפים ורוצחים , ולא מבחינת דמותם והתנהגותם של אלו שנלכדו במלכודת הנאצית וכך הלכו אל מותם . היא נותרת בתודעה כצל שחור שאינו נותן לנו מנוח . ראול הילברג , מראשוני ההיסטוריוגרפים של שואת היהודים , העיד על עצמו שככל שהוא חוקר בנושא השואה כך נותרת התעלומה בע...
To the book