|
|
כמקובל במוסדות האקדמיים , עיקר הלימודים של משתתפי התכנית בארבע שנות הלימודים באוניברסיטה התנהלו בקורסים עיוניים בהנחה כי פעילויות ההוראה מבוססות על היגיון תאורטי , והוא המניע אותן . פועל יוצא של תפיסה זו הוא כאמור גישת הנדבכים בהכשרה , שעליה עמדנו בפרקים הקודמים , המניחה כי קודם לכניסה להוראה על הסטודנטים - מורים ללמוד לימודים עיוניים כלליים וספציפיים וכי את ההגיונות שירכשו בקורסים הללו הם אמורים ליישם בשדה ההוראה . תפיסה אקדמית זו מאפיינת לא רק את הקורסים הדיסציפלינריים , שהם מטבעם עיוניים , אלא גם את רוב הקורסים בחינוך . נבחן אפוא את תפיסתם של הסטודנטים - מורים בנוגע לתרומתם של הקורסים העיוניים בשלושה תחומים : תחום לימודי התוכן הדיסציפלינרי ( בחוגי מדעי היהדות , למקרא ומחשבת ישראל ) , שהם כ - % 70 מכלל הקורסים של מסלול רביבים ; לימודי החינוך העיוניים , שהם כ - % 10 מכלל קורסי הלימודים בתכנית ; והסדנאות הפדגוגיות , הנספחות בדרך כלל לתהליכי ההתמחות בהוראה . מקום לימודי התוכן הדיסציפלינרי בקרב משתתפי תכנית רביבים אין מחלוקת בנוגע לחשיבותם של לימודי התוכן הדיסציפלינריים כרכיב הכרחי בהורא...
To the book |
|
|