|
|
מורי החוגים הדיסציפלינריים למקרא ולמחשבת ישראל , או לפחות אחדים מהם , שתפיסותיהם הוצגו בפרק , 3 מניחים כי בכוחם של התכנים שהם מעבירים לסטודנטים - מורים לעצב את דרכי ההוראה שלהם . נדמה לעתים כי בידי מורים אלה מצוי המפתח להוראה ראויה : לו רק ייחשפו הסטודנטים - מורים לתפיסות התוכן הנכונות , כך סבורים מורי הדיסצפלינות , יצרו תכנים אלה איכות חדשה להוראת מקצועות היהדות . הסטודנטים - מורים נתפסים אם לא כלוח חלק בכל הקשור לידע התוכני , לפחות כבעלי ידע בוסרי , שבקלות יחסית אפשר להמירו בידע מבוסס שירכשו בקורסים הדיסציפלינריים . ההנחות המשתמעות מדברי מורי התחומים הללו יכלו לעמוד במבחן ראשון . עם הכניסה להתמחות בהוראה התאפשר לבחון מהו הידע התוכני שמשתתפי התכנית הביאו אל בין כותלי הכיתה וכיצד הוא השפיע על איכות ההוראה . משתתפי התכנית הגיעו לכיתות בית הספר כשמאחוריהם שנת לימודים אינטנסיבית בחוגים הדיסציפלינריים ; במהלך שנת ההתמחות הראשונה הם עתידים היו לסיים את רוב חובותיהם לתואר הראשון . מורי החוגים הדיסציפלינריים עשויים לטעון ( והיו בהם שגם טענו ) כי עם תחילת ההתמחות חסרו משתתפי התכנית ידע תוכני ש...
To the book |
|
|