|
|
נתאר לעצמנו את המצב הזה : סטודנטים לרפואה שסיימו את שנת הלימודים הראשונה ( או אפילו שלוש או ארבע שנים ) - לאחר שנחשפו ללימוד תאורטי מעמיד ומדוקדק אך ללא הדרכה פרקטית - קלינית כלשהי - מקבלים לידם איזמל מנתחים , ועל שולחן הניתוחים מתבקשים לבצע בבני אדם בשר וחי ניתוח , אפילו שגרתי , שאינו דורש התמחות רבת חודשים או שנים . נתאר אפילו מצב דרמטי פחות שבו סטודנטים לרפואה שטרם הוכשרו במקצועות הקליניים עוטים על גופם חלוק רופאים ויושבים במרפאה וחולים נכנסים בזה אחר זה ומתנים את צרותיהם , והם נדרשים לקבוע דיאגנוזה ולהציע דרכי טיפול ותרופות מתאימות , בלי שלמדו והתנסו באופן מודרך ומבוקר כיצד לטפל במקרים קליניים מסוג זה . תסריטים דמיוניים כאלה כנראה שלעולם לא יתממשו . עכשיו נפנה את עינינו למה שהתרחש בתכנית רביבים . עולם ההוראה והחינוך מתקנא לא מעט בעולם הרפואה ובמעמדו ורוצה לאמץ מדרכי הכשרת הרופאים כמה רעיונות , בראשם רעיון ההתמחות הארוכה והמחמירה , שהיא תנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה . התמחות רפואית זו מוטלת על הרופאים לאחר שהשלימו מסלול ארוך של לימודי רפואה וזכו לקבל את תואר M . D . הנכסף . אולם מש...
To the book |
|
|