אחרית שאינה סוף

עוזי מלמד תכלית ספר זה להתמקד במעשה ההוראה והלמידה ולהציג קשת של ‘ פדגוגיות חדשניות׳ , שאמנם אינן חדשות , אבל בעקבות התפשטותה המהירה של טכנולוגית המידע והשפעתה על החברה האנושית הן נעשו הכרחיות ויישומן נעשה אפשרי . בעוד אנו עוסקים בשילוב של טכנולוגיות חדשות ב׳פדגוגיות חדשניות׳ , הטכנולוגיה דוהרת קדימה ומחדשת עוד ועוד , ומעשה החינוך מתעטף בטכנולוגיה , אך נשאר , ברובו ובעיקרו , כשהיה . אמנם יש בבתי ספר ‘ איים׳ של חדשנות פדגוגית , אבל הם מעטים ובודדים . במקרים רבים אין הם עומדים לאורך זמן כנגד מטוטלת השגרה , זו שמחזירה אותם לדרכי ההוראה המסורתיות . אנשים רבים העוסקים בחינוך ובהוראה מאמצים את הטכנולוגיה בהתלהבות , מתוך אמונה בכוחה לשנות , אבל הם משתמשים בה מתוך שהם דבקים בדרכי ההוראה השגרתיות , המסורתיות , שעיקר עניינן בהעברת מידע מן המורה היודע כול , לתלמיד – כלי הקיבול למידע מסוג מסוים – אשר יש מי שקבעו ( בחוכמתם כי רבה ) , שלא ייתכן שהוא לא ידע את אותו מידע . ויש המאמצים את הטכנולוגיה רק כקישוט , או כדי לצאת ידי חובת האופנה , או כמטרד הכרחי לשיווק בית הספר החדשני . אבל למרבה הצער הטכנולו...  To the book