סיכום

כפי שיפורט בהרחבה בשער השישי , אי - אפשר ללמוד היסטוריה רק מקולנוע , ובוודאי שאי - אפשר לעשות זאת לפי סרטים עלילתיים גם אם המוקד שלהם הוא היסטורי או ביוגרפי כמו הסרט שלפנינו . עם זאת הקולנוע כאמנות כוללת מאפשר להפוך את לימוד ההיסטוריה ללימוד חווייתי ממדרגה ראשונה . השימוש באמצעי הקולנועי ככלי עזר ללימוד על אווירת התקופה הוא רצוי וחשוב ביותר , והסרט שלפנינו משמש דוגמה מעולה לכך . הסרט , שצולם בכפר , על הנהר שבו ושבילי העפר ההופכים בגשם לבוץ , מאפשר לצופה , שמעולם לא ביקר בהונגריה ובוודאי לא בכפרים קטנים ונידחים כמו טיסא דאדא , לדמיין את המקום הפיזי שבו התרחשו האירועים ההיסטוריים . השפה ההונגרית שבה מדברים הגיבורים , שהיא גם שפתן של הדמויות ההיסטוריות שאותן הם מייצגים , נותנת משנה תוקף לאמינות של אקלים התקופה ולאמיתיות שלה , ובכך היא מאפשרת תהליך חווייתי - רגשי שאיננו אפשרי בלימוד הפרק ההיסטורי רק מתוך הכתוב בספרים . הנוף הפיזי והאנושי שבו חיו ותפקדו הדמויות ההיסטוריות מקבל חיות אמינה הודות לשימוש באמצעי הקולנועי , המשלב תמונה , צליל וצבע ויוצר עולם מבדי מושלם , המחקה את העולם החוץ - מבד...  To the book