מתוך הסוחר מוונציה, ויליאם שקספיר

( ונציה . באים סאלריו וסולאניו ) סולאניו ובכן , מה חדש בריאלטו ? סאלריו עוד מתגלגלת שמה בלי מעצורים השמועה על א ֳניה אחת עמוסה מטען יקר שנטרפה במצרי הים . הגודוינים – כ נדמה לי , קוראים למקום ההוא – שרטון מסכן מאד וזורע מות , ואומרים שגויותיהן של הרבה א ֳניות גדולות קבורות שם , אם הרכלנית הזאת , השמועה , מדברת א ֱמת . סולאניו הלואי שיתברר שהיא משקרת עכשו , הרכלנית הזקנה , כמו בשעה שהיא מכרסמת קנמון או משכנעת את השכנות שלה להאמין שהיא מיללת מעמק הלב על מות בעלה השלישי . אבל נכון הוא , בלי להשתמש במליצות ובלי לחרג מגבולות הדבור הפשוט , נכון הוא שאנטוניו הטוב , אנטוניו הישר – הה , אלו היה לי תאר שיתלוה בהצלחה לשם שלו ! סאלריו די , נקדה ! סולאניו מה ? מה אתה אומר ? – כן , הסוף הוא שאבדה לו א ֳניה . סאלריו והלואי שזה יהיה הסוף לכל האבדות שלו . סולאניו בא ונא ֱמר אמן לפני שהשטן יפתח לנו את פיו , כי הנה הוא מופיע בדמות יהודי . ( בא שיילוק ) ספר לנו שילוק , מה חדש אצל הסוחרים ? שיילוק אתם ידעתם , איש לא ידע יותר , איש לא ידע יותר מכם כיצד בתי ברחה לה מן הבית . סאלריו כיצד בתך פרחה לה מן הבית ?...  To the book