פרק ב

שיילוק בשר ודם שלי ! אי זה תתקומם בי ! סולאניו תתביש לך , פגר זקן . בגיל כזה הוא מתקומם עדין ? שיילוק אמרתי שבתי בשר ודם שלי ! סאלריו ההבדל בין הבשר שלך והבשר שלה גדול יותר מן ההבדל בין הפחם לבין השנהב , וההבדל בין הדם שלכם גדול מזה שבין היין האדם ויין הרין . אבל א ֱמר לי : שמעת אם אבדה לו לאנטוניו א ֳניה בים ? שיילוק הנה עוד עסק ביש שהזדוג אלי : פושט רגל , בזבזן , שכמעט לא יעז להראות את פרצופו בריאלטו ; הקבצן הזה , שהיה מופיע לו בשוק מגנדר ומלקק – שידאג לשטר שלו ! גזלן היה קורא לי , מלוה ברבית – שידאג לשטר שלו ! היה מלוה כסף תמורת חסד נוצרי – שידאג לשטר שלו ! סאלריו אבל אני בטוח שאם יאחר לשלם , לא תקח ממנו את ליטרת הבשר – לשם מה היא לך ? שיילוק להשלי אותה פתיון לדגים ! אם שום דבר אחר לא ישבע מן הבשר שלו , הנקמה שלי תשבע ממנו . הוא המיט עלי חרפה , הוציא מבין ידי חצי מיליון , צחק לכל הפסד שלי , לעג לרוחי , חרף את עמי , הכשיל את עסקי , צנן את ידידי , הלהיב את שונאי , ומפני מה עשה לי את כל אלה ? יהודי אני . ואין ליהודי עינים ? אין ליהודי ידים , איברים , צורה , חושים , מאויים , רגשות ? ולא...  To the book