|
|
ככלל , פוסק המחדש הלכה מסוימת ורוצה להצדיקה יעשה זאת באמצעות דיון בשאלה כיצד יתפרשו מקורות התלמוד והפוסקים . מעט מאוד ייאמר — ואף זאת בצורה מקוטעת ולא שיטתית — על ההצדקות הפנימיות שיש להלכה שהוא רוצה לחדש , כלומר : לאופן שבו היא תגשים בצורה המיטבית את תכליות הדין . כמו כן כמעט לא ייאמר דבר לגבי התפיסות התאורטיות שתוכלנה להגדיר כראוי תכליות אלה . כך לדוגמה , פוסקים שידונו בשאלת ההחלה של דיני אונאת מחיר על מסחר בניירות ערך , יבססו את דיוניהם על השאלה מהי הפרשנות הנכונה לסוגיות אונאה במסכת בבא מציעא ובהלכות מכירה לרמב " ם , וכיצד פרשנות זו משליכה על השאלה שלפניהם — אך הם כמעט לא ידונו , לכל הפחות לא במפורש , בשאלה מה היא תאוריית ( או תאוריות ) הצדק החוזי העולה מתוך מקורות ההלכה , במה היא דומה לתאוריות צדק חוזי אחרות בנות זמננו או נבדלת מהן , וכיצד תאוריות אלו ראויות להשפיע על ההכרעה במקרים העומדים לדיון . הוא הדין בענפים משפטיים נוספים . מי שינסה לעיין במשפט העברי ולאתר בו , למשל , את ההגדרות של תכלית דיני הנזיקין או את הגדרת מושג הבעלות , צפוי להתאכזב . ספרות המשפט העברי כוללת מעט מאוד ,...
To the book |
|
|