החורש בער

הרחק הרחק , ביער עצי איקליפטוס צפוף , חיה משפחת קואלות . באביב המליטה אחת הנקבות גורה קטנטונת , שזחלה ונכנסה לכיס של אמה . אמא קואלה הניקה אותה ונשאה אותה שם , בכיס , חמימה ומוגנת . הקואלה הקטנה הייתה מנומנמת והייתה מתעוררת רק כדי לינוק , ואחר כך שבה ונרדמת . עירומה , חסרת פרווה , הגורונת ישנה בכיס . החודשים הראשונים עברו , ועם הזמן הייתה הגורה ערנית יותר ותאבונה גדל . כשחלפו שישה חודשים התכסתה בפרווה רכה , פרווה לבנה , אפורה ושחורה . האם כרסמה עלי איקליפטוס ריחניים . הכיס נעשה צר , אבל הגורה נאחזה בו וסירבה לצאת . האם התקשתה להמשיך ולשאת אותה בכיס ודחקה אותה החוצה . הגורה טיפסה ונצמדה לגבה של האם . לאט לאט התחילה הגורה להתרגל לטעמם של העלים , אבל היא הייתה חוזרת ומנסה להידחק לכיס ולינוק . זרם החלב הידלדל והגורה כעסה . בני שבט הארנדה יצאו ל walk about השנתי . הם התהלכו הלוך ושוב , פוסעים בעקבותיו של קא רו רא , הבורא היוצר , שיצר את האדמה ואת כל מה שבה . כשהגיעו לבור הצוף , בור המים המתוקים שבקרקעיתו שוכב הבורא וישן , חולם את האדמה ויוצר בחלומו את כל מה שנמצא בה , התיישבו לצד הבור , הד...  To the book