הדאו

צורה וצבע ששמים בהם ; כמו המראה , המשקפת כל דבר ואינה דוחה דבר , שאין לה מאום משלה ואינה משמרת מראות קודמים – כך טבעו של האדם . הדאו מעודד מתן פרשנות אישית לעקרונותיו , ולכן אינו מציב מערכת חוקים או מצוות . הוא מציג מערכת של התנהגויות ראויות , ומתמקד בתיאור של אופני הפעולה האלה ושל הצורות השונות שבהן מתבטאת בעולם ההתנהגות האנושית הראויה . האהבה והסבל הם " אין " או " יין " . הדברים שהם בבחינת " יש " , הדברים החומריים , הם " יאנג " . האין והיש , יין יאנג , שניהם גם יחד נחוצים . הדאו אינו נוקט עמדה מוסרית או ערכית , להוציא את " שלושת האוצרות " הדאואיסטיים : חמלה , מתינות וענווה . כל קיצוניות נחשבת כבלתי ראויה . במטרה להשיג חיי אלמוות עסק הדאו באלכימיה חיצונית ( וויידאן ) – תרגול של התנזרות קיצונית , ויתור על הרגש וקבלה בשוויון נפש של מכלול התופעות , ובאלכימיה פנימית ( ניידאן ) , במטרה להגיע לחיי נצח משוחררים מסבל . בקובץ Record of Things Strange in a Makeshift Studio מאת הסופר פו סונגלינג מופיעים מעל ארבע מאות סיפורים קצרים , המייצגים את המסורת הדאואיסטית הסינית הקונטרה קונפוציאנית . כתב ...  To the book