לעתים מגיבים מטופלים שטיילו במקומות שעליהם אני מספרת כבר בשלב המקדים – מעלים זיכרונות מטיולים במזרח הרחוק או בדרום אמריקה , מספרים על פרקטיקות בודהיסטיות שהם מתרגלים , מגלים בקיאות במנהגים ובפילוסופיות אזוטריות . האקספוזיציה עצמה הופכת לעתים למוקד של שיחה חיה בקבוצה , כאשר משתתפים אחרים מגלים עניין ומבקשים מן המשתתף הידען להרחיב ולספר עוד על חוויותיו . בשלב זה עולים לעתים בקרב המשתתפים והשומעים באופן ספונטני סיפורים ויכולות שלא הכרנו ולא ידענו על קיומם . סיפור בעל פה : סיפור בעל פה הוא אובייקט אלסטי , המאפשר שינויים , גמישות והתאמה , כגון הוספה של אלמנטים במהלך ההיגד . אני קשובה לשיח המתפתח בקבוצה כבר בשלב האקספוזיציה , מאמצת ביטויים העולים בו ומשבצת אלמנטים ממנו בסיפור תוך כדי הסיפר , במטרה לקרב אותו לשומעים . האפשרות להתבונן במשתתפים במהלך הסיפר , לשמור על קשר עין , להתבונן בשפת הגוף שלהם , להקשיב לתגובות בנקודות העצירה , לקולות מגוונים , לדימויים ולמטבעות לשון , משנה את הסיפור בכל מפגש . הסיפור בעל פה לובש ופושט צורה , ומאפשר למספר לשנות את הסיפור גם בהתאמה להעברות הנגדיות שלו לקבוצ...
To the book