פתח דבר

סבא אופה היה מספר הסיפורים שלי . הוא היה יוצא אתי למסעות . הייתה לו מזוודת עור קטנה עם מדבקות צבעוניות מפריז , מרומא , מברלין , מווינה , מניו יורק , עם ציורים של אוניות ומטוסים , מגדל אייפל , הקולוסיאום , פסל החירות עם הלפיד , האקרופוליס . המדבקות הצבעוניות היוו את ההיכרות הראשונה שלי עם העולם שבחוץ , מחוץ לשכונת כרמליה שבחיפה . היינו עוברים על המדבקות אחת אחת וסבא היה מספר . בתוך המזוודה היו הפתעות : צבעי עיפרון מיוחדים בקופסת פח דקה ; מכחולים וגירי פסטל ; בלוק ציור מנייר משובח ; ערכת כלי חריתה עם לוחות לינוליאום אדמדמים ; מסוריות עדינות לעבודה בדיקט , לחילוץ דמויות של גמדים עליזים ונסיכות בשמלות ערב הדורות מתוכו ; נול אריגה קטן עם פקעות צמר בשלל צבעים וחוברת דגמים ; חוברות הדבקה ממוזיאונים חשובים , שהכירו לי את המונה ליזה מן הלובר ואת לאוקון ובניו ממוזיאון הוותיקן . עוד היו בתוך המזוודה ספרים משומשים , שקצוות דפיהם מהוהים : סיפורי אלף לילה ולילה , אגדות האחים גרים , אגדות אנדרסן . היינו יושבים על שמיכות הפוך הרכות במיטת הפליז הגבוהה בדירה הקטנה של סבא , והוא היה מקריא לי סיפורים בגרמ...  To the book