אחים ומריבותיהם

הרבה ממה שאפשר לפרש כקנאת אחים , הוא בעצם מריבה על מנהיגות – הם רבים ביניהם מי יהיה זה שיכתיב את סדר היום להוריו . הם לא היו רבים על כך אם ההורה היה נמצא במנהיגותו . כשאחד האחים רואה את האח השני כובש את נפש האב או האם , הוא מתייצב על רגליו האחוריות כדי להיות הוא בעל ההשפעה הגדולה יותר , וזה מובן . כל מה שנאמר בחלק הקודם על המנהיגות תקף גם כאן – כשילד חש שהוריו פועלים מתוך היעדרות , כלומר לא כי הם רוצים , אלא כי הם צריכים ( כי אחיו או אחותו לוחצים ) – הוא נזעק להיות זה שלוחץ על הכפתורים ומנהל את הוריו . אבל כשהוריו פועלים מתוך חירות , מרגיש כל אחד מן הילדים מוגן . הוא יכול לסמוך עליהם שמה שהם יעשו הם יעשו מרצונם , מאהבתם ומעוצמתם . ממילא גם אין לו בעניין הזה כל מריבה עם אחיו . * * * אין זה אומר שאחים אינם רבים זה עם זה . חיים ביחד , כל חיים , ולאו דווקא בין אחים – מזמינים חיכוכים מסוגים שונים . זה חלק מן החיים – ולא רק מקללתם , אלא גם מפוריותם . כמו שההורים רבים – רבים גם האחים , ואולי אפילו בהדהוד למריבותיהם של ההורים . הסיפור של קנאת האחים , שההורים נושאים בראשם , לצד זה שהוא פרשנות ה...  To the book