בארוחת הערב הוא מגלה שהצלחת האדומה של בנו בן השלוש נעלמה . הוא חושש מדרמה חדשה ומנסה בדרכים של נחמדות לעקוף את הנושא ולהסיח את דעת בנו , כך שלא יבחין בהיעדרה . בהתחלה נראה שזה מצליח . הבן שלו עסוק בעניינים אחרים – סוסים , פרחים – הוא מספר בהתלהבות . אבל אחר כך הוא פתאום מריח שיש פה משהו חשוד , הוא קולט את המבט המתוח של אביו ומיד הוא נדרך לאתר את מקור המצוקה . עד מהרה הוא מגלה את הצלחת הכחולה במקום שבו הייתה אמורה להיות הצלחת האדומה . לרגע הוא שותק , ואחר כך , כצפוי , פוצח בזעקות שבר . הוא אינו רוצה לאכול בצלחת כחולה . איפה הצלחת האדומה ?! בשארית כוחותיו וסבלנותו מנסה אביו לפייס אותו כאילו שום דבר חמור לא קרה . הצלחת האדומה פשוט נעלמה . אי אפשר לקבל אותה עכשיו . תראה איזה צלחת נחמדה , גם הכחולה טובה . חוץ מזה , הצלחת היא לא דבר כל כך חשוב , הנה הוא ( האב ) אוכל בצלחת שקופה . כך הוא ממשיך ללא הועיל . הילד שלו אינו משתכנע . למעשה , ככל שאביו מנסה לפייס אותו , כך הוא שוקע עמוק יותר בזעקותיו . וככל שהפעוט ממשיך , אוגר אביו , תחת חיוכיו הפייסניים , מטען הולך וגדל של כעס וטינה . במשך זמן מה ה...
To the book