הטראומה של הרצון

הנה כי כן , לא פעם אותו רצון , שרגילים להתייחס אליו כביטוי העמוק ביותר של חירות האדם , מתגלה דווקא בתור מקור של שעבוד . לכאורה הוא מבטא את העצמיות של האדם , אבל במקרים מסוימים הוא מרגיש יותר כמו כוח שמולו צריך הילד להתמודד אם הוא רוצה לזכות מחדש בעצמיותו ובחירותו . אכן , גם ברמה הפנימית , החלופות הן לא בין רודנות לחופש , אלא בין רודנות לבין מנהיגות , והחופש הוא מצד המנהיגות הפנימית – המקום שבו הילד לומד לנווט את קהילת רצונותיו . * * * הוא רוצה לראות עוד סרט . אמו לא מרשה לו . יש לה רעיון כזה שילדים בני שלוש לא אמורים לראות כל כך הרבה סרטים ברצף . אבל הוא לא מוכן לקבל את איסורה . בהתקף זעם שסוחף את כל ישותו הוא מאיים לפוצץ את הבית . נראה שזה בלתי אפשרי בשבילו להכיל את שיבוש תכניותיו ואת סתירת רצונותיו . אפילו עוד סרט אחד אחרון שאמו מציעה לו לבסוף רק מעמיק את תסכולו . מבחוץ כל זה נראה כמו התקף " קריז " של מתמכר . אולי יש לו רצון חזק , אבל נראה שהרצון הזה רודה גם בו עצמו . כשהסרט הנוסף נגמר , הוא חוזר להשתולל , מותיר את התחושה שגם אם היו נותנים לו עוד מאה סרטים הם לא היו משביעים אותו . לא...  To the book