גוף הנפש

מלא גוונים רוחשים , היוצרים משמעות ומספרים סיפורים . לכל זה אפשר להקשיב , ומתוך הישענות זו לפתוח דרך לריפוי . * * * הגופניות היא כמובן המצע של הילדות . שנים לאחר מכן אנחנו יכולים להתעורר לרגש חזק בהריחנו ריח שהרחנו בילדותנו , או מרקם של צבע המזכיר לנו דבר מה שפגשנו כשהיינו קטנים , או אז אנו מתוודעים מחדש לעוצמות החושיות של הילדות , שלאורן ההווה הבוגר שלנו מחוויר . הילד יכול להתמסר כולו ללטיפה של פרווה , ורק לעתים רחוקות כך זה אצל המבוגר . המפגש עם הממשי מוקהה בעשרות שכבות של מחשבות , ניסיון , התנגדויות , חרדות והתאפקויות . את החיפושית הזו כבר ראינו הרבה פעמים , היא שייכת למחלקת החרקים . נמשיך לטייל כי אנחנו צריכים להגיע בחזרה הביתה בזמן . אבל הילד עדיין משוחח עם העולם במלוא חושיו . במקום למהר לקחת את הילד מעולם עשיר זה של נוכחות גופנית אל שפתינו החרשת , טוב נעשה אם נאפשר לו לשהות שם כמה זמן שהוא מבקש ונלמד להצטרף אליו עם חושים חדשים . ככל שהוא ישהה שם יותר , כך תהיה צידתו לחיים רחבה ועמוקה יותר . * * * הנה הוא הולך ליד עץ ושומע את קריאתו של העץ " טפס עלי " , והוא מטפס . הוא מנהל אתו שי...  To the book