משמעות אישית . מבחינה זו , אין זה משנה מה עושה האדם , אך כן חשובה האיכות של העשייה שלו – יכולתו להשתמש בעשייה זו כדי לתת ביטוי ייחודי למי שהוא . פחות חשוב אם הוא מנגן בכינור או שוטף כלים . זאת דרכו של האדם ללוש את המציאות ה " נתונה" ולהפוך אותה לשיחה , שבה הוא מופיע ועונה את תשובתו , משמיע את קולו הייחודי ומתרגם את ה " סתמיות " שמתדפקת על דלתותיו למי שהנו . משחקו של ילד , גישושו של אדם אחר מילים שיבטאו את מה שהוא רוצה לומר , טאטוא רצפה , בנייה , למידה – כולם יכולים להיות חלק מתהליך היצירה , בתנאי שהוא מוכן להיות נוכח בתוך פעילותו . אם הוא מוכן לכך , היצירה תעזור לו להתעורר למלוא מי שהנו . לכאורה הוא רק כתב סיפור שביטא את רגשותיו , אבל מן הצד השני של הסיפור הוא יוצא זקוף יותר וערני יותר . מה שנראה לו לפני כן נטול משמעות מקבל כעת את מקומו מחדש , והוא עצמו נעשה לאדם במרחב . פרידה ממשית קורית רק מתוך נוכחות . זו השייכות הסימביוטית שהופכת לשייכות הדיאלוגית . על כן , הדרך המיוחדת שההורה מתמסר לשייכות הסימביוטית , היא גם דרכו של הילד להזדקף מתוכה לעמידתו העצמאית . זו אינה רק מטפורה . העובדה ש...
To the book