חלק שני פרידה מברכת

ברכה הורות היא ברכה . אחרי שמצליחים לקלף ממנה את מלכודת התמונה היפה , מה שנותר הוא שפע הגולש ומברך מלב ההורה , משפיע לטובה , משקה , מזין ונותן – אהבה . אלא שגם לאהבה זו יש חוכמה , מידה ודיוק , וגם לברכה יש אמנות . ואם לא מדייקים אותה , לרוב היא הופכת מנתינה ללקיחה – מלכודת שאינה מיטיבה לא עם הילד ולא עם ההורה . * * * על רגל אחת אומר את מה שחלק זה של הספר מיועד לבחון בהרחבה – שתי ידיים להורה , ביד אחת הוא נושא את הכוח לפגוש ולאהוב , וביד השנייה הוא נושא את החוכמה ואת " המקצועיות " המגולמת בהתייצבותו הנפרדת . ביד אחת הוא מחבק חיבוק של התמסרות , וביד השנייה חיבוק של כבוד . שתי הידיים נדרשות כדי שהחיבוק לא יהפוך לאהבה חונקת , שבמוקדם או במאוחר תעמיד סדרה של תנאים שתקשור את הילד לכל חייו . חיבוק זה בשתי הידיים מגלם את האהבה המשחררת , שטמון בה כל הכוח של האמירה – עלה והצלח ! על חודו של דיוק זה , שפעמים רבות מתבלבלים בו , עומדת כל אחריותו של ההורה . זה מה שמאפשר להורה לאהוב מן העומק של ההתייצבות ולחבק חיבוק שמעניק עצמאות . אהבה מכבדת זו , בו בזמן שהיא משחררת ומגדלת את הילד , היא גם משחררת ומג...  To the book