טובה גנזל בין נביא לנבואתו: חזון המקדש ביחזקאל על רקע מקומו וזמנו

אנו רגילים להתייחס למסרים נבואיים לגבי הצפוי להתרחש בעתיד כעל זמניים . לפיכך , אין אנו נותנים דעתנו לשאלה באיזו מידה ניכרים אישיותם וסגנונם האישי של נביאים בתוכן הנבואות שהם מסרו לעם , ובאיזו מידה תואמות הנבואות את מקומו וזמנו של הנביא . במאמר זה אדון בהיבט אחד מתוך מכלול ההיבטים הקשורים במסירת הנבואה מפי ה ' לעמו באמצעות נביאיו , והוא המתח שבין העל זמניות האלוקית שרגילים לייחס לנבואה , לבין הזיקה שלה למסגרת של זמן , מקום ותפיסות אנושיות . זאת , באמצעות עיון בנבואת יחזקאל לחזון המקדש העתידי ( יחזקאל מ - מח ) . נראה , כי למרות העובדה שמדובר בדבר ה ' והוא פונה לעתיד , הריהו מתאים לעולם המושגים של יהודי בבל בתקופה הנאו בבלית . נבואת יחזקאל ייחודית בין הנביאים האחרונים בכך שהיא מסודרת בצורה כרונולוגית . תאריך ומקום קבלת הנבואה ידועים ומוצגים בבהירות פעמים רבות , בפתח נבואותיו . משום כך נוכל במקרה של יחזקאל , יותר מכל נביא אחר , לעמוד על הקשר בין הנביא וסביבתו בבהירות . בנבואותיו של יחזקאל מופיעות בשכיחות גבוהה מאוד , מילים שקיימות להן מקבילות בשפה המדוברת בבבל באותה העת . המקורות המסופוטמי...  To the book