אברהם שמאע פרשות ההתגלות: עיונים והרהורים תיאולוגיים

( שמות , דברים ומדרשי חז " ל ) בפרשות מתן תורה בשמות ( יט - כד ) ובדברים ( ד - ה ) מציעה התורה בפנינו תיאורי התגלות שונים . ההשוואה בין שתי הפרשות מעוררת מחשבות הגותיות ותיאולוגיות שעל חלקן רומזות דרשות חז " ל . פרקי ההתגלות הנם מורכבים מאוד , דבר הנובע בין השאר מן השגב שאותו הם מתארים . אין הכוונה במאמר זה להציג התמודדות פרשנית מדוקדקת עם פרקים אלה , אלא לעמוד על כמה מאפיינים מרכזיים ומשמעותיים בתיאור ההתגלות האלוהית שבהם . התיאור המרכזי בשמות יט : התגלות כמראה - " רצוננו לראות את מלכנו" מאפיין מרכזי של תיאור ההתגלות בשמות יט הוא המראה , כלומר יש רואה אנושי ויש נראה אלוהי . ההתגלות , כשמה , הנה ויזואלית , והיא מתוארת בכמה מן הפסוקים המרכזיים כמראה מושאי ( אובייקטיבי ) אחד הנחזה לעיני כול . הרואים הנם עדיו של אירוע חיצוני להם , אירוע שהקב " ה הוא הדמות הפעילה שבו , הבוקעת מרום שבתה אל הארץ . הקב " ה ירד אל ההר ממקומו העלום אי שם , הנתפס ספרותית במשתמע כמקום גבוה , וכחיצוני לארץ . וכך נאמר בשמות יט , יא - יח : והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד ה ' לעיני כל העם על הר סיני ... ויהי...  To the book