א. סעיף 117: גילוי מידע על ידי עובדי ציבור

השופט לנדוי התייחס באותו עניין לעובדה שבפרשה זו המדינה פועלת כמעסיקה , ואף שבשונה ממעסיק פרטי היא מחויבת לשקול את האינטרס ציבורי בגילוי המידע , עדיין לא יתערב בית המשפט בהחלטתה שלא להתיר פרסום , אלא אם החלטה זו ניתנה בחוסר תום לב או ממניעים הנוגדים בעליל את האינטרס הציבורי . השופט ויתקון ציין שיקול נוסף העומד בבסיס סעיף — 117 האינטרס הציבורי בפעולתו התקינה , היעילה והדיסקרטית של המינהל , שהוא אינטרס בעל חשיבות לאזרחי המדינה התלויים במנגנון הציבורי . סעיף 117 דורש החלטה מיוחדת של הגורם המוסמך , אולם החוק אינו קובע מי הגורם המוסמך . העברה גם דורשת מחשבה פלילית רגילה אצל המבצע . כלומר , כדי למלא אחר דרישת היסוד הנפשי של העברה די במודעות מצד עובד הציבור לעצם מסירת הידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו בחוסר סמכות ולאדם לא מוסמך . יש לשים לב לסייג המעוגן בסעיף 117 ( ד ( לחוק העונשין , שלפיו תקום הגנה למי שעומד בשני תנאים מצטברים : האחד הוא " שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור " , והאחר הוא " שבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יח...  To the book