מבוא

אגדה בריטית עתיקה מספרת על המלך קאנוט שלקח את שרביטו , חבש את כתרו והלך אל חוף הים , ושם ישב וציווה על הים לחדול מזעפו ועל הגלים לחדול מתנועתם . מוסד הצנזורה הצבאית וצווי איסור הפרסום אוחזים היום בשרביטו של המלך קאנוט . אין הסדרים חקיקתיים רבים שנחשפו לטכנולוגיה המערערת על עצם יכולתם להתקיים כמו ההסדרים העוסקים בפיקוח על כלי התקשורת . במובן זה יש לראות את הדיון במניעה מוקדמת של ביטוי מטעמי ביטחון בתוך הקשר רחב יותר — הצורך לבחון מחדש פרדיגמות שהיו תקפות במאה העשרים בכל הקשור ליחסים בין השלטון לכלי התקשורת . יחסים אלו , בכלל זה הצנזורה מטעמי ביטחון , השתנו בכל פעם שהתפתחו דרכי התקשורת . לכן אין פלא שהצנזורה בכל רחבי העולם נדרשת היום לעבור גלגול נוסף בעקבות המהפכה הדיגיטלית . צנזורה על מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה בעתות חירום או מלחמה מקובלת בעולם הדמוקרטי ונתפסת כנגזרת של הזכות לחיים שלמענה מוצדק ואף מתחייב להגביל את חופש העיתונות . בפרשת שניצר , פסק הדין המנחה בתחום הצנזורה , קבע בית המשפט העליון כי " הזכות לחיות בחברה קודמת לזכות להביע בה דעה " . הנחת המוצא של מחקר זה דומה וגורסת ...  To the book