א. הקדמה ועיקרי הממצאים

ערביי ישראל הם קבוצת מיעוט בעלת מאפיינים ייחודיים , והדבר עשוי להשפיע בין השאר על דפוסי הפשיעה שלהם . בפועל היקף הפשיעה בקרב ערבים עולה על היקפה בקרב יהודים , בשעה ששיעור הפשיעה ביישובים הערביים נמוך מהשיעור ביישובים היהודיים . יש מקום לבחון את דפוסי הפשיעה לפי מגזרים ולפרסם עליהם מידע שוטף , היות שנתונים אלה יכולים לסייע לקבל החלטות — למשל ביחס להקצאת המשאבים למערכות של אכיפת החוק , החינוך והרווחה . יתר על כן , נתונים אלה יכולים לעצב מחדש תפיסות ועמדות ביחס לפשיעה . הסיקור התקשורתי של ערביי ישראל ( כמו הסיקור של תחומים אחרים ) נוטה להתמקד בהיבטים שליליים — לרבות פשיעה , אלימות ואבטלה ( אבו ריא ואח ' , — ( Avraham , 2003 ; 1998 ותכופות הוא מבליט פשעים קשים וחריגים , ואולי גם פשעים שבהם הקרבן יהודי והפושע ערבי . נטיות אלה פוגעות בתדמיתם של ערביי ישראל בעיני הציבור הרחב ( , ( Tsfati , 2007 ולגיטימי לשער כי הן גם מסבירות , לפחות חלקית , את הממצא שהציבור בישראל סבור כי הפשיעה ברחובות גואה ( רטנר ואח ' , 2009 ) ונמצאת במגמת עלייה . אולם הנתונים שנציג להלן מלמדים כי אלה אינם פני הדברים , ולכ...  To the book