|
|
כאמור , יש משהו מטעה במיקוד הדיון במידתיות ומטעה גם בהצגה רווחת של דרישת התכלית הראויה כאילו היא תנאי מוקדם לבדיקת המידתיות . אף שקביעה זו נכונה עובדתית , היא מגמדת את מעמדה של דרישת התכלית הראויה . דרך נכונה יותר היא להתייחס באופן כללי לחוקתיות או לפסקת ההגבלה . במסגרת בחינת החוקתיות : מדובר בדרישה הראשונה , אחת מן השתיים , לשם עמידה בפסקת ההגבלה ובדרישת החוקתיות . עמידה בה מעבירה אל בחינת המידתיות . כלומר מדובר בשתי דרישות שוות מעמד , כשהדרישה לתכלית ראויה קודמת לדרישת המידתיות . בחינה זו מתמקדת במטרת החוק ( או האקט השלטוני הפוגע ) . על הפגיעה בזכות להיעשות " לתכלית ראויה בלבד " . הדיון ייפתח בשאלת מהותה של התכלית הראויה , תוך ניסיון להציע פירוט , לאו דווקא ממצה , של תכליות ראויות וכן של תכליות שאינן ראויות , והמשכו בהצעה לדירוג התכליות לפי מידת חשיבותן ולמבחן נוסף של תכלית ראויה בהקשר של הזכות שנפגעת . מכאן אעבור לדיון בשאלה — תכלית אובייקטיבית , סובייקטיבית או שתיהן ? ולבסוף אתייחס לשאלה — תכלית מופשטת או קונקרטית ? הלכה למעשה דרישת התכלית הראויה בישראל טומנת בחובה גם את התנאי של "...
To the book |
|
|