ו. סיכום

הספרות , הדרמה , האמנות והתאטרון הישראליים רוויים ביצירות המתכתבות עם התנ " ך ונשענות עליו . חיבור זה עסק בארבעה מקרי מבחן שמדגימים את הפוטנציאל של המרחב המופעי הניסיוני לעסוק במתח שבין זהות לאחרות דרך התמודדות אמנותית עם התנ " ך , דווקא בהסתמך על היותו עוגן תרבותי , היסטורי ודתי . הביטויים האמנותיים שנדונו כאן מדגימים את אפשרות קיומן של עמדות יחסיות אל מול הטקסט המכונן , בלי לעמעם או להפחית ממרכזיותו . המושג התרבותי ה " אחר " , כפי שהוא שגור בשיח היום , הוא מורכב ורב – משמעי . ארבע הדוגמאות שנדונו כאן מראות סוגים שונים של " אחר " ודרכים אמנותיות שונות להידרש ליחס החברה אל ה " אחר " שבה : המבט האוריינטליסטי של הלוי בבימוי ההצגה " יעקב ורחל " בתאטרון האהל , עוד בטרם קום המדינה , עוסק עיסוק סובלימטיבי בקשר המורכב שבין יהודים ללא יהודים החיים בארץ . אף שהלוי לא עסק במודע בקשר הזה , החיקוי והגילום בגוף של ה " אחר " , כפי שנעשה בהפקה זו , מלמדים על האופנים שבהם התאטרון נגע בתקופה זו במורכבות של הבניית הזהות היהודית והישראלית ; יצירתו של חנוך לוין עוסקת דרך דמותו של איוב , המוצג באמצעי המבע ...  To the book