תפיסת הגבורה בשירי החיילים

בניגוד מוחלט לשירי הצנחנים בזמר העברי , המציבים במרכז חוויה של ביטחון עצמי ותחושת שליטה באיתני הטבע , שירי הצנחנים מן הפולקלור הצהלי מציבים במרכז פחד מפני חוסר השליטה וחוסר האונים של הצנחן הנתון לחסדי שמים . שירי החנוכה בעיקר משמשים בסיס לפרודיות הממעיטות ומגחיכות את תפיסת הגבורה ההרואית של הלוחם בשדה הקרב . לדוגמה , שיר הצנחנים . נר לי , נר לי / נר לי דקיק / למה המצנח נשאר בתיק ? / גם הרזרבי לא נפתח / על הרצפה / אני נמרח ( שיר מס ' 106 ) שיר הצנחנים חובר על בסיס שיר החנוכה נר לי , פרי עטו של לוין קיפניס ללחנו של דניאל סמבורסקי . שירי החנוכה מלווים את טקסי החג המשפחתיים והציבוריים כאחד . גבורתו של העם במאבקו על זכותו לחירות ולעצמאות רוחנית ומדינית מסומלת בשירים בממד האור ( " באנו חושך לגרש " , " אנו נושאים לפידים " , " אור לנו ! דרור לנו ! " וכיוצא בזה ) . כסוכנים תרבותיים נטמעו שירי החנוכה במהלך השנים בתודעה וברגש הקיבוצי , והחג נותר מזוהה בזיכרון הלאומי לא רק עם גבורת המכבים , אלא גם עם אור הנרות . לצד מוטיב הגבורה מלווה את חג החנוכה גם מוטיב הנס . מצוות הדלקת נר חנוכה מכוונת לפרסום ...  To the book