בתקופת טרום המדינה קיימת התאמה רעיונית בין תפיסת המרחב של הארץ בשירי הזמר העברי של התקופה לייצוג המרחב בשירי הפולקלור של המתנדבים לצבא הבריטי . למרות שהמלחמה מתנהלת באפריקה הרחוקה – המרחב הנוכח בשירי המתנדבים לצבא הבריטי הוא ארץ ישראל : " בעמק ועל ההר , בעיר ובכפר / אנו הנהגים עומדים על המשמר " . האתרים הכלליים ( עמק והר ) הופכים ל " מקומות" באמצעות השיוך שלהם לדוברים בשיר . הארץ היא שלנו , ולכן היא ראויה לקורבן . ההר והגיא , העמק ושדותיה של הארץ נוכחים בשירי הנהגים המתנדבים יותר מהמרחב הממשי שבו הם נמצאים . בהוויה החלוצית שמצאה ביטוי בולט בזמר העברי , הנוף האידאלי היה נוף הראשית הקשה , האלים והמנוכר שהוצג על רקע הנוף שנכבש ובויית . החלוץ תפס עצמו כמי שהתמודד עם הטבע ויכול לו . מתוך ההוויה החלוצית מוצג המרחב המדברי של אפריקה כטבע קשה ומנוכר שהנהגים החלוצים מתמודדים עמו ויכולים לו ( " לחול , גבעות , סלעים ולרוחות המדבר / צוחקים הבחורים / זה לנו , זה לנו אין דבר " ) . הגאווה על כיבוש המדבר היא ביטויו 17 אופז , . 30 : 2003 בפועל של הדימוי האידאולוגי של כיבוש השממה , שהפך את אזורי הספר לסמ...
To the book