פרק שביעי המרחב בשירי החיילים

מאפיין בולט בשירי החיילים הוא זיקתם למרחב הגיאוגרפי המציאותי שבו מתרחשת עלילת השיר . למרחב ישנה משמעות בחוויה החיילית , קודם לכול במישור המעשי , אך גם במישור הרגשי ובמישור האידאולוגי . הואיל ושירי החיילים נשענים על ריאליה של מקום וזמן ואינם פרי בדיון אומנותי לשמו , נשאלת השאלה כיצד מיוצג המרחב בשירי החיילים – כיצד מוטלות על המרחב המעוצב בטקסטים צורות ארגון הנכפות עליו מכוח עיצובו בלשון . ידוע כי במקרים רבים , למרות שהיצירה הלשונית נקשרת עם מרחב ממשי הניתן לכאורה לזיהוי במציאות , נטען המרחב המציאותי המופיע ביצירה במשמעויות טקסטואליות נוספות על אלו המיוחסות לו מן הפן הממשי של החיים , והוא הופך להיות מקום בעל משמעות . אפשר שבין שני המרחבים ( הגיאוגרפי והסמלי ) לא תהיה חפיפה או זהות . הפער בין המציאות האנושית למציאות הספרותית עשוי לגדול ככל שהמרחב הבדיוני מעוצב על בסיס הלכי נפש , חלומות , כיסופים או משנה אידאולוגית , המושלכים על המציאות הגיאוגרפית ומשנים את מהותה . בבחינת אופני ייצוג המרחב בשירי החיילים נסתייע במודל המקיף שמציע גבריאל צורן לארגון כלל בעיות המרחב בטקסט הספרותי . למרות שתיאו...  To the book