התמרה: מזהות פרטית לזהות קבוצתית

עבור החיילים מהווים השירים ופעולת השירה בפני עצמה מנגנון פסיכולוגי תרפויטי המסיר מחיצות בין הפרט לפרטים האחרים בקבוצה , ופועל לגיבושה ולכינונה של זהות קבוצתית הממירה את הזהות הפרטית השבירה לזהות קיבוצית בעלת עוצמה . כך לדוגמה , בשיר שחובר בטירונות כדי לשעשע חבר שנמצא בקורס מכי " ם , מחבר השיר מבקש באמצעות שירו לעודד חבר הנמצא בקורס מתקדם ומצוי אף הוא בתקופה של קושי מנטאלי . טירונות כלל צהלית , על פי מנגינת השיר שתי אצבעות מצידון . שתי אצבעות מכרכור / כולם קוראים לי פעור / * בש . ג . מפטרל / לא נותנים לראות חופ " ל / ** איך אני יוצא מכאן ? / אני רוצה קב " ן *** ( שיר מס ' 50 ) * פעור – טירון צעיר , פעור עיניים מהלם . ** חופ " ל – חובש פלוגתי . *** קב " ן – קצין בריאות נפש . אולם התפקיד של הנאה ושעשוע הוא רק המניע הגלוי , ולמעשה המניע השולי , לחיבור השירים . בשיר זה מפנה החייל את השיר לחבר הנמצא רחוק ממנו . כיצד ביצוע של שיר כזה עשוי לשעשע חייל שאינו יכול לשמוע את השיר ? נראה שלא פחות מן הרצון לשעשע ולעודד את החבר – מטרת השיר היא לשמש אמצעי להחצנה ולביטוי של מצבו הנפשי של המחבר עצמו . בד...  To the book