הגדרת נוסחים

היות שהפצת השירים נעשית לרוב כהפצה מילולית , הם פתוחים לאלתור ולשינוי תמידי , ולכן הטקסטים מתקיימים במגוון של נוסחים בעת ובעונה אחת במרחבים גיאוגרפיים שונים ובין יחידות ותת קבוצות שונות בתוך הצבא . " הקיום המרובה" של השירים מעיד , ראשית לכול , על יסוד המסורת והשינוי במרחבי התרבות הנדונה , ומהווה רכיב מרכזי ותנאי הכרחי על מנת שנוכל להתייחס אליהם כאל יצירה עממית : " יצירת תרבות אינה יכולה להיחשב כעממית כל עוד לא נתקבלה . 130 - 128 : 2003 , Constantine & Porter 16 על ידי החברה . תהליך ' ההתקבלות ' פירושו הופעתה מחדש , שוב ושוב , של אותה יחידה , תוך עיצובה מחדש בכל פעם " . בעקבות קריטריון " הקיום המרובה " נדרשה הגדרת היסודות המבניים והתמאטיים הדומים בין השירים , על מנת שניתן יהיה לקבוע על סמך אילו קריטריונים מוגדר הטקסט השירי בקורפוס זה כנוסח של שירים נוספים . היות שהשיר הוא שדר המורכב מלחן ומתמליל גם יחד , עלינו להתייחס בנוסף לטקסט גם לרכיב המנגינה לקביעת רמת הדמיון בין השירים . ניתן להגדיר שלוש רמות שונות של דמיון בין השירים בקורפוס : רמת הדמיון הראשונה היא במנגינה בלבד – שירים הבנויים ע...  To the book