הציונות הדתית והגבורה בשואה

חש בהן בהכרח . וכך ביטא את ההנגדה בין ההליכה כצאן לטבח לבין גבורת המורדים ביטאון הנוער הדתי - לאומי , שלוחות , במלאות 15 שנה למרד גטו ורשה : " היאוש ורגשי הכבוד הלאומי עורר אותם והסיסמא ' לא נלך כצאן לטבח' הם שהפיחו רוח של גבורה בלבותיהם " . גם הגבורה הפסיבית של היהודים היא גבורה עילאית , ציין כותב המאמר , אך " המלחמה בגטו הייתה למעלה מגבורה , את זאת אי אפשר לתפוס בשכל ] ... [ מגילות , מגילות נכתבת והולכת פרשת הגבורה , העוז והתפארת של מגיני כבוד העם וכבוד היהדות כולה " . העמדת גבורת מורדי הגטו כמיתוס גבורה נשגב בציונות הדתית עולה באופן מובהק מדברים אלה ולמולם – ההשפלה שבהליכה כצאן לטבח . השימוש במושג כצאן לטבח משמעותו שלילית והוא מעורר דחייה והתנגדות . השימוש במושג זה בחוגים דתיים - לאומיים רווח כל העת והניסיונות שהוצגו קודם לכן לשוות להליכה זו מעמד שונה של גבורה וקידוש השם , צלחו באופן חלקי בלבד . יתרה על כך , אפשר לומר כי דווקא ניסיונות חוזרים ונשנים להגן על ההליכה כצאן לטבח הצביעו על המבוכה והתהייה בגינה , והעצימו וייחדו את תופעת המרד בגטאות ואת הלחימה היהודית בשואה . וכפי שההליכה כ...  To the book