" שתי מטרות מתמודדות בקביעת תוכניות הלימודים בביה " ס : ) 1 ( מסירת תרבות העבר ; ) 2 ( הכשרת התלמיד להיקלט בחברת העתיד " . מערכת החינוך העברית הייתה , מראשיתה , מערכת ערכית אידאולוגית . בצד הקניית ידע לתלמיד , היא ראתה בחינוך להגשמת מטרות הציונות היעד העיקרי שצריך לבוא לידי ביטוי בתכנית הלימודים ובספרי הלימוד . החינוך לערכים היה מושכל ראשוני ומובן מאליו , וכן החינוך על פי דמויות מופת ציוניות ומיתוסים לאומיים . מחקרים אחדים עקבו במשך השנים אחרי מקומם של ערכי היסוד הציוניים במערכת החינוך , תהליכי הטמעתם , התפתחותם והיחס המשתנה אליהם על ציר הזמן . חוקרת תולדות החינוך הציוני , רות פירר , הגדירה את מערכת החינוך ותכניות הלימודים כ " סוכנים להטמעת המסר והלקח הציוני - לאומי " . ואכן , מערכת החינוך כ " סוכנת " להטמעת המסרים של הציונות ייחדה מקום ניכר לעיסוק במיתוס גבורה ובחינוך למסירות נפש למען הגשמת מטרות הציונות . במערכת החינוך הממלכתית - דתית הוגדרה המטרה החינוכית כמורכבת מהקניית ידע ומחינוך לציונות ולאומיות , אך בעיקר עסקה ב " לחנך יהודים מאמינים , שומרי מצוות , יודעי תורה ולומדי תורה , שכן...
To the book