יחס הציונות הדתית לפעולות התגמול

במבוא לפרק זה הוצגה בהרחבה האווירה הנצית אקטיביסטית ששררה בחברה הישראלית בעשור הראשון לקום המדינה . תקריות הגבול הבלתי פוסקות ורצף פעולות התגמול שאפיינו את מדיניות הביטחון הישראלית יצרו שיח ציבורי קבוע בסוגיות הפעלת הכוח ובדילמות מוסריות העולות מתוך הלחימה . רובו של הציבור תמך במדיניות תקיפה ובתגובות צבאיות והמריץ את הממשלה לפעולה . בחינת תגובותיה של הציונות הדתית בעת ההיא למדיניות הביטחון הישראלית משקפת בבהירות את עמדותיה בסוגיות הפעלת הכוח ובשאלות של כוח ומוסר . התמונה שתוצג עתה , הדנה ב " פרשת קיביה " , בתגובות לכמה פעולות תגמול מרכזיות ובתגובות להתפטרותו של משה שרת מממשלת בן גוריון , היא תמונה של ציונות דתית נמרצת הדוגלת במדיניות ביטחון תקיפה . זו ציונות שתמכה בדרך כלל בהפעלת הכוח ולא הוטרדה במיוחד מדילמות מוסריות כמו פגיעה באזרחים חפים מפשע . בסוגיה זו ניכר פער , לעתים בולט , בין עמדות שרי הממשלה וחלק מחברי הכנסת , נציגי הפועל המזרחי המתון , לבין אנשי רוח ופובליציסטים בכירים , שבאו בדרך כלל מחוגי המזרחי האקטיביסטיים . 57 הצופה , ט " ו בטבת תשי " ט ) , ) 26 . 12 . 58 עמ ' . 5 58 שם...  To the book