|
|
" בקיאותי בערבית הייתה ועודנה לא יותר מבינונית " . האם אנחנו , הדורות שאחריו , יכולים להסכים עם הקביעה הזאת של רנאן ? אין להכחיש כי רק חלק מזערי מפעילותו של רנאן במהלך חייו הוקדש לחקר הלשון הערבית , אולם הוא הותיר חותם עמוק על הדיון בהשפעה החובקת עולם של התרבות המדעית הערבית . המעטה זו בערך תרומתו אינה צריכה להמעיט בערכו של החיבור פרי עטו , העוסק בתולדות המדע והספרות של הערבים . כוונתי כמובן לספרו Averro è s שפורסם לראשונה בשנת , 1852 ואחר כך במהדורות שנייה ושלישית ( , Averro è s et l ' Averro ï sme , Essai historique מהדורה שלישית , פריז ; 1866 אברואס ואברואיזם : מסות היסטוריות ) . ההשקפה הספרותית והמדעית שלו משכה את רנאן בעיקר לאותם פרקים בתולדות התרבות ובתולדות הספרות , שהתפתחותם ההיסטורית הביאה לידי ביטוי את ההשפעות ההדדיות של מעגלים תרבותיים רחוקים זה מזה , לאותם פרקים בהיסטוריה הממחישים את המאבקים בין כוחות מנוגדים , כמו את המבנים התרבותיים - היסטוריים החדשים , שצמחו בחלוף הניגודים . כישרונו למשוך בעט סופרים הביא אותו לשחזר ולתעד את הצמיחה ואת ההתפתחות של תופעות היסטוריות גדולות ...
To the book |
|
|