ביקורת ואהבה (מבוא לתרגום לגרמנית) פרידריך ניווהנר

האוריינטליסטים אינם רואים בהכרח בארנסט רנאן ( 1892 - 1823 ) אחד משלהם . בספרו האוטוריטטיבי של יוהן פיק ( Johann Fuck ) מחקר ערב באירופה ( Die arabischen Studien in Europa ) אפילו לא הוקדש לרנאן פרק משלו . פיק דן ברנאן רק בעמוד אחד , בפרק " הערביסטיקה בצרפת מ - 1840 עד , " 1870 וגם שגה בציון תאריך הולדתו של רנאן . מבין 1 , 039 חיבוריו של רנאן – כך על פי הביבליוגרפיה של ה ' ז ' ירארד ( Girard ) וה ' מונסל ( – ( Moncel ציין פיק רק שלושה : èAverro s et l ' Averro ï sme ( 1852 ) , Histoire generale et syst è me ( . compare des langues semitiques ( 1863 ) , Vie de Jesus ( 1863 מכיוון שפיק דן ברנאן בתקופה שבין 1840 ל - 1870 יכול היה להתעלם מיצירתו בת חמשת הכרכים Histoire du peuple d ' Isra ë l ( שחלקה הראשון יצא ב - , ( 1887 היצירה שגולדציהר עוסק בה בהרחבה בנאומו . לעומת זאת , לאיגנץ גולדציהר ( Ignaz 1921 - 1850 , Goldziher ) הקדיש פיק פרק שלם , ודן בחמישה עשר מספריו . הנאום של גולדציהר לזכרו של רנאן נדפס בשנת 1894 בהוצאה לאור של האקדמיה ההונגרית למדעים , תחת הכותרת : Renan mint Orientalista ...  To the book