|
|
המפגש הראשון שלי עם שליחי חב " ד התרחש בנסיבות בלתי צפויות . בשבוע השני של מלחמת יום הכיפורים , לאחר שהתבסס ראש - הגשר של צה " ל מעבר לתעלת סואץ , הוצבתי בראש פלוגת מכליות דלק שהייתה ערוכה ודרוכה לקראת חציית התעלה לצורך תדלוק הטנקים בגדה השנייה . בעת ההכנות נורה לעברנו ירי ארטילרי ; ההפגזה המצרית הייתה אמנם דלילה , אך מאיימת מאוד בשל המטען הדליק שנשאנו . לפתע נשמעה מוזיקה חסידית שבקעה מרמקול שהותקן על טנדר אזרחי . באווירה המתוחה ששררה בחניון המאולתר נשמעה לי המוזיקה הזאת כהזיה . ואולם שני החסידים שעמדו ליד הטנדר היו מוחשיים לחלוטין . הם פנו לחיילים בהתרגשות והציעו להם שקיות קטנות שבכל אחת מהן היו קלף של תפילת הדרך ושתי מטבעות של עשר אגורות - " בברכת הרבי " . היו אלה חב " דניקים מהסוג הישן , שכמותם אין רואים כמעט כיום - הם לבשו בגדי חול וחבשו כובעי קסקט לראשיהם . איני יודע כיצד הם הגיעו לקרבת החזית , אבל אני זוכר היטב שכולנו - דתיים וחילוניים - מיהרנו לטמון את המטבעות בכיס או בתוך כיסוי דסקית הזיהוי כסגולה יקרה . זיכרון מאוחר יותר שלי הוא טיול מאורגן שבו השתתפתי בקיץ 2007 בפרו ובבוליביה...
To the book |
|
|