$שיפוט העין$ — הפיסול כתופעה אופטית

בחלק הקודם של פרק זה עסקנו בפסל כתופעה פיזית גשמית . את הפסל אפשר להקיף , הוא קיים בחלל אמתי , יש לו נפח טבעי – באחת , הוא קרוב מאוד לממשות . בתכונה המובהקת הזאת ראו הבדל עקרוני בין הפיסול לציור , ומגונני הפיסול ראו בתכונה המובהקת הזאת יתרון מן הציור . הציור " מרמה " , מנסה להציג את המציאות על מישור שטוח . אבל הרנסנס גילה עוד צד של הפיסול – את יצירת הפיסול בתור תופעה אופטית . לא לחינם היו הדברים אמורים קודם כול בתבליט , שהוא קרוב לציור , והוא אמנות אופטית מובהקת , אבל גם בפסל ובפסל הקבוצתי ראו האמנים אובייקטים שאפשר ליישם בהם את חוקי האופטיקה . אלבּרטי מתאר בספר השישי של מסתו " ) De Re Aedificatoria על האדריכלות " ) איך השיגו היוונים הקדמונים יופי והרמוניה באדריכלות : הם עשו ניסיונות עד שמצאו את הפרופורציות הטובות ביותר , ואחר כך הסבירו אותן בעזרת המתמטיקה . בעשייה הזאת הנחה אותם חוש היופי , ואת היופי 28 אנו נוגעים כאן בנושא ה " פרגונה " ( – ( paragone ההשוואה בין האמנויות , שהיתה אקטואלית מאוד , בייחוד במאה הט " ז עד גלילאו גליליי . על התפקיד הראשי של הפיסול בין האמנויות הגנו כמובן הפ...  To the book