sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
בחלק הקודם של פרק זה עסקנו בפסל כתופעה פיזית גשמית . את הפסל אפשר להקיף , הוא קיים בחלל אמתי , יש לו נפח טבעי – באחת , הוא קרוב מאוד לממשות . בתכונה המובהקת הזאת ראו הבדל עקרוני בין הפיסול לציור , ומגונני הפיסול ראו בתכונה המובהקת הזאת יתרון מן הציור . הציור " מרמה " , מנסה להציג את המציאות על מישור שטוח . אבל הרנסנס גילה עוד צד של הפיסול – את יצירת הפיסול בתור תופעה אופטית . לא לחינם היו הדברים אמורים קודם כול בתבליט , שהוא קרוב לציור , והוא אמנות אופטית מובהקת , אבל גם בפסל ובפסל הקבוצתי ראו האמנים אובייקטים שאפשר ליישם בהם את חוקי האופטיקה . אלבּרטי מתאר בספר השישי של מסתו " ) De Re Aedificatoria על האדריכלות " ) איך השיגו היוונים הקדמונים יופי והרמוניה באדריכלות : הם עשו ניסיונות עד שמצאו את הפרופורציות הטובות ביותר , ואחר כך הסבירו אותן בעזרת המתמטיקה . בעשייה הזאת הנחה אותם חוש היופי , ואת היופי 28 אנו נוגעים כאן בנושא ה " פרגונה " ( – ( paragone ההשוואה בין האמנויות , שהיתה אקטואלית מאוד , בייחוד במאה הט " ז עד גלילאו גליליי . על התפקיד הראשי של הפיסול בין האמנויות הגנו כמובן הפ...  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help