לא היה קל להגשים את רעיון הפסל . מן ההזזה של הפסל אל החלל עד השימוש באפשרויות הנובעות מכך היה מרחק גדול ומפותל . מאות שנים התבססה יצירתה של יצירת פיסול על כיוון צפייה אחד שהוא 13 היום הסידור שלו הוא שרירותי . יש תיאורים של המראה המקורי שלו , ולפיהם נעשו ניסיונות לשחזר אותו , והם שונים זה מזה , אבל בדבר עיקרי אחד יש תמימות דעים – ציור המזבח היה עשוי אדיקולה מעוטרת בתבליטים , ובתוכה הוצבו הפסלים . גם עיקרי , ולפעמים היחיד . שאלת הצפייה מכיוונים רבים לא עלתה כלל . דמויות בפתח בניין עמדו קרוב אל הקיר , ולכן לא היה אפשר להסתכל בהן אלא מלפנים ; גם דמויות שהוצבו בתוך גומחות היה אפשר לראות רק מצד אחד . במאה הי " ד התפשטו באירופה הקתולית כולה צלמים לעבודת פולחן , ואלה וגם הבאים אחריהם לא הוצבו בדרך כלל במסגרת אדריכלית , אבל ההרגל של תפיסת הפסל מתוך קשר לעמוד או לקיר היה חזק כל כך , שהצלמים האלה עוצבו כאילו הם תלויים ברקע האדריכלי , ואפשר לצפות בהם מלפנים בלבד . רואים זאת , למשל , ברוב פסלי המדונה של ג ' ובני פיזנו , שבהם גם הבתולה וגם התינוק מופנים קדימה , נפח הדמויות פחוס , ואת התפקיד האסתטי ה...
To the book