התבליט ברנסנס

המחצית הראשונה של המאה הט " ו היתה תקופת הפריחה של התבליט באיטליה . הופיעו טיפוסים חדשים של תבליטים , והאמנים ניצבו לפני משימות חדשות בסוג פיסול זה . בתקופה הקצרה הזאת התפתח התבליט במהירות , ואף הגיע לשיאו . לא סופה של המאה הזאת ולא המאה הט " ז לא חידשו עוד כלום בתבליט . נראה שכוחות היצירה של המאה הט " ז יוחדו בעיקר לפסל . דלים עוד יותר טיפוסי תבליטים : כמה הישגים חשובים של המאה הט " ו בתחום התבליט אף בוטלו . רק כעבור ארבע מאות שנים הבחינו בהם האימפרסיוניסטים . קודם שנדון בטיפוסים החשובים ביותר של התבליט ברנסנס , נמנה אותם תחילה כדי להראות את שפע האפשרויות הטמונות בפיסול מסוג זה . מלבד הסוגים המסורתיים – התבליט הנמוך של מישור אחד והתבליט הגבוה , " העמוק" כביכול , השתמשו האמנים , מתוך חיקוי אמני העת העתיקה , בתבליטים מהסוג הרומאי כמו אלה שיצר ניקולה פיזנו בימי הקדם – רנסנס . נוצרו " תבליטים למחצה " ( " מצי רילייבי " , mezzi rilievi ) לפי המינוח של וזרי , כלומר תבליטים שהדמויות שבמישור הראשון מובלטות בהיקף מלא והמישורים הרחוקים נעשים נמוכים יותר בהדרגה . הפּסלים התעניינו מאוד ב " תבליטים...  To the book