מתוך ההקדמה לקובץ מאמריו של יצחק הוזיק "מאמרים פילוסופיים"

( 1952 ) ( Philosophical Essays , Ancient , Medieval and Modern ) בשלושה תחומים תרם יצחק הוזיק למחקר המדעי : הפילוסופיה הקלסית ( בייחוד בתחום האריסטוטלי ) , הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים , והפילוסופיה של המשפט . עניינו בכל אחד מן התחומים הללו אינו עומד לבדו . השלושה כרוכים יחדיו במחשבתו ובכתיבתו ב "אחדות הלמידה האנושית " – " המועילה ביותר משום שהיא חסרת התועלת ביותר " – ובאידאל המחקר , והשליטה בכלי המחקר , שאותם יישם במיומנות שווה בכל התחומים . פעם כתב שכדי " להבין עברית " החוקר " צריך לדעת אשורית ובבלית וערבית וסורית ואפילו מצרית . כדי להבין את השפות השמיות מנקודת מבט פילולוגית , עליו להכיר את מאפייניהן של השפות הלא שמיות , ועל כן עליו לדעת סנסקריט , יוונית , לטינית , ואת השפות הטווטוניות והסלבוניות ... ] עליו [ להיות תלמיד של תופעת הדיבור האנושי " . כך היה יכול לפרוש את דרישות המחקר העצומות הללו בשדות של הפילוסופיה הקלסית והפילוסופיה של המשפט . זו בדיוק תכלית מאמרו " מבט חדש על חומר וצורה אצל אריסטו " ; או , ליתר דיוק , מאמר זה הוא המחשה מעשית ליישומם של משאביו העצומים כחוקר , בד...  To the book