|
|
לא שמחתי מיד כשפנו אלי מן הקרן לחינוך מבוגרים ( The Fund for Adult Education ) בהצעה שאכין מאמר על חינוך ליברלי ואחריות . אף שמבחינות רבות אני תלוי בממסד החינוכי , ומכאן בארגונים המשרתים את החינוך , התבוננתי בדברים האלה – אם התבוננתי בהם בכלל – ביראה שמקורה בשילוב של הכרת תודה וחשש מעורב בבורות . חשבתי שתפקידי , אחריותי , לעשות את המיטב בכיתה , בשיחות עם תלמידים ( אם נרשמו לשיעור ואם לאו ) , ואחרון חביב – כשאני לומד בביתי . אני מודה שבמובן מסוים החינוך הוא נושא ההוראה שלי והמחקר שאני עושה . אבל אני מתעניין כמעט באופן בלעדי במטרה או בתכלית של החינוך כשהוא במיטבו או בשיאו – בחינוכו של הנסיך המושלם כביכול ; לעומת זאת כמעט איני מתעניין בתנאים שעליהם מתבסס החינוך הזה או בדרכי פעולתו . התנאים החשובים ביותר , דומני , הם איכות המחנך ואיכות האדם שהוא מחנך ; בחינוך מן הסוג הנעלה ביותר תנאים אלה מתגשמים לעתים נדירות בלבד , ואי אפשר לעשות דבר כדי לייצר אותם ; כל מה שאפשר לעשות הוא לא להפריע ליחסי הגומלין ביניהם ולמנוע הפרעות כאלה . באשר לשאלה כיצד ] לחנך [ – אדם יודע זאת כשהוא יודע מה אמור החינוך ...
To the book |
|
|