|
|
,,.., אני יודע כי לא נחזיק מעמד ... להישאר בחיים ברציחות אטמות כאלה הוא מן הנמנע ... בלהט ובהתלהבות הטלתי את עצמי למלאכת האיסוף של ד " הומר הארכיוני . מסרו אותו לידי שאהיה שומריהםף , ההבאתי את החומר ... החבאתי טוב ! הלוואי שיישמר , הלוואי ונהיה כפרתם סל כל יהודי העולם . אב מאמץ בקיום האומה .,. את העם היהודי לא יכהידו .,. '' אלה הם פסוקים של הימים ההם . כך כתב ישראל ליכטנשטיין , מנתל ארכיון הסתר של הגיטו , בצוואתו , ש ? גר יחד עם כתבים אחרים ב 3 באוגוסט , 1942 ביזמה השלושה עשר של אקציית הגירוש הראשונה , הגדולה , בגיטד וארשה . מחברות , ובהן טכתכי פרירה וצוואות צירפו לחומר גם שני פרחי - עוזריו , התלמידים לשעבר של בית הםפר ע " ש בורוכוב בנובוליפקי , 68 שליכטנשטיין היה בו מורה לפני המלחמה , הזהות של הכתובות אינה , כמובן , מקרית . הכתובת ההיסטורית הזו היתה בעת הכלברש גם כתובת של מטבח — אחד מרשת המטבחים מיסודו של ,, צנטוס " ושבי התלמידים לשעבר בטנו עם סגל העובדים שלו . החלטנו לתאר את הזמן הנוכחי . אמש ישבנו עד מאוחר בלילה , כי לא ידענו אם בגיע עד היום . כעת אני באמצע הכתיבה ובחוץ מטהי ירי...
To the book |
|
|