|
|
שם הפרק מוצאו אולי מתמונת איקונין שרא תי בילדותי על קירית ביקתותיהם של איכרים , התמונה היתה מורכבת משלושה קולטות " ו למעלה גךהעדן , למטה הגיהינום ובאמצע , בעולם תזה , עמדו שתי מיטות ועליהן שני אנשים גוססים . זה שמשמאל היה רשע מרישע ופניו הביעו aror פראית ומתהתיו היו שדים שחורים עם מלקחי ברזל לוהטים . השבי היה צדיק מצומק ששכב רבוע , ידיו משולבות על תזהו ומלאך לבן בכנפיים פרושות מצפה בתיבה לנשמתו כדי להובילה ישר לגן עדן הפתוח . על דופן מיטתו כתובת : מותי של הצדיק " , " כאשר ראיתי לראשונה את שמואל לחמן דומה היה לי שלפני עומר אותו אדם קדוש מן האיקונין . כאשר היכרתי אותו מקרוב , הגעתי למסקנה שיש בו בפירוש משהו מהקדוש המעונה בגץ אמונתו . משהו — ש 3 ן היה האיש חכם מדי . משעמם פחות מדי מכדי שיהיה קדוש מושלם . ואצטט את עצמי . המשפט שלהלן מצוי במחברת רשיכותי השניה בצד ' הארי . ,, אחד מבין בעלי תמזל שמתו על משכבם היה שמואל לחמן ... הוא מת מסרטז בסתיו 194 1 וזכה להלוויה כמעט נורמאלית בבית קברות שב ^ נשה . לפני מותו זכה להמן גם למספר דברים שלא השיגם כל ימי חייו . " הודות לכך שבהנהלת העזרה העצמית הי...
To the book |
|
|