פרק ארבעה־עשר קיבוץ לוחמי הגטאות ותהליך ההתערות של צביה ויצחק

שאלת הרזרבה התנועתית האם תיבנה התנועה הקיבוצית בארץ מהעלייה התלוצית מפולין שלאחר השראה ? שאלה זר הטרידה את ראשי תנרעת ההת " שברת כארץ בשלהי המלחמה . השמדתה של עתודת הנרער החלוצי " שרק הם וכעיקר הם היו הראשונים לבנרת את , " psn 1 nTDyn את התנועית הקיבוציות בפני השאלה התמירה של עתידן . מסגרות הקליטה של התנועות החלוציות בפולין קלטו אוכלוסייה מגוונת , שלרובה לא הייתה היכרות קודמת עם תפיסת הקיבוץ . רוב שליחי היישוב לפולין שהשתלבו במערכות הקליטה היו אנשי ההתיישבות העובדת ולפי הערכתו של שלום חולבסקי נתנו הקיבוצים בית , הכשרה מקצועית ומערכת ארגונית תומכת שאפשרה 2 את יציאתם של 25 - 20 אלף יהודים מפולין . ההתאמה כין צורת הארגון של חיי הקיבוץ שנבנתה כתא הקולט הראשוני , לבין הצרכים האובייקטיביים של היהודי הבודד , יצרה אצל שליחי היישוב לפולין תחושה של סיכוי גדול לתנועה הקיבוצית . " היינו הכוח המכוון בנדודי ישראל _ עמרנו בפני תפקיד של לקלוט ולהוביל 200 אלף יהודים . " המצב שילדי ישראל היר במסגרת הקיבוצית הצילה את חייהם .., / אמר לויטה , שליח הקיבוץ המאוחד . " מי יודע מה היה כוחני היהודי לי היי לני כפ...  To the book