דינים אלה הם גם הדינים בעניין גט כריתות . גמירת הדעת לגירושין אינה נעשית בכתיבת השטר או בחתימתו ולא באמירה בשעת מסירת הגט : הרי את מותרת לכל אדם , אלא נתינת הגט לרשותה של האשה עושה את גמירת הדעת של הבעל לגירושין , ואין הגט ראיה בלבד שהיתה גמירת דעת של הבעל לגירושין ( עיין גיטין פה ע " ב ) . והבעל יכול למנות שליח לנתינת הגט ברשותה של אשתו ובמעשהו של השליח תיעשה גמירת הדעת של הבעל לגירושין . וכל זמן שהשליח לא נתן את הגט ברשותה של האשה יכול הבעל לחזור בו ולבטל את הגט או להתנות בו תנאים , שהרי עדיין לא גמר בדעתו לגרש את אשתו . שנוי במשנה ( גיטין א , ו ; דף יא ע " ב ; יג ע " א ) : ״האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי , אם רצה לחזור בשניהן , יחזור , דברי רבי מאיר . וחכמים אומרים : בגטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים , לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו״ . ולמטה מכן : ״האומר : תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי , ומת , לא יתנו לאחר מיתה״ . ובמשנה אחרת ( שם , ראש פרק רביעי ) : ״השולח גט לאשתו והגיע בשליח ( השיג הבעל את השליח קודם שנתן את הגט לאשה ) , או ששלח אחריו שליח ואמר לו : ...
To the book